פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' זרקו ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 15.2.11 בנתיבי אילון צפון "נתקלו" שני הרכבים נשוא התביעה, וארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה").

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי בצד שמאל, בטמבון, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר עת/1 נסעה במסלול נסיעתה, פגע בה רכב הנתבעים מאחור. לפיכך, הנתבעים אחראים לקרות התאונה, ולנזקים שארעו בגינה.

לטענת הנתבעים, רכב התובעת סטה לעבר נתיב רכב הנתבעים, ולפיכך התובעת אחראית להתרחשות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, האם עקב כך שעת/1 עברה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, רובץ האשם לפתחה?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתה של עת/1, על פני גרסתו של נתבע 1.

ובמה דברים אמורים:

העידה בפני עת/1 וציינה כי נסעה בנתיבי איילון במסלול האמצעי, ביקשה לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, אותתה והסתכלה במראה, ולאחר מכן הייתה בנתיב הימני. זאת ועוד, כאשר נסעה במסלול זה מספר שניות, כ- 20 מטר, הרגישה חבטה בצד שמאל של רכבה (עמ' 1).

יודגש, בנוסף לעדות זו בטופס הודעתה – ת/1 – אמרה באילו המילים: "... לפני מחלף ההלכה, אותתי על מנת לעבור מנתיב שמאלי לנתיב ימני... האטתי את מהירות נסיעתי וכשכבר נכנסתי לנתיב המבוקש ונסעתי בו למספר שניות, הרגשתי חבטה חזקה... ."

מנגד, העיד נתבע 1 כי נסע בנתיב הימני, אמר כי עת/1 "עקפה" "וחתכה" את רכבו, והוסיף בעדותו (עמ' 3): "ופתאום החליטה שהיא עוצרת, לכן לא היה לי מרחק לברוח..., ... היא עמדה בסטייה לרכב שלי".

וישאל השואל – כיצד מתישבים מיקומי הנזק עם גרסתו של נתבע 1?

כפי שניתן להיווכח, הפגיעה ברכב התובעת הינו מאחור בחלק השמאלי – בטמבון, ולא בצד הרכב. שהרי אם גרסתו של הנתבע הייתה נכונה, שרכב התובעת עמד בסטייה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, היינו מצפים לראות פגיעה במיקום אחר.

סבורתני, שאם הנתבע היה ער למתרחש בדרך היה מצליח להימנע מהתרחשות התאונה, שהרי רכב התובעת היה לפניו, ואף עת/1 הספיקה להתיישר עם רכבה, לאחר שהשלימה את המעבר לנתיב הימני.

ערה אני לתקנה 40 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"), לפיה סטייה מנתיב לנתיב מחייבת נקיטת זהירות מרבית ועל הסוטה לנתיבו של אחר להימנע מהפרעה או סיכון לשאר עוברי הדרך.